השיר שלי, "לוליינית השנאה העצמית", נכלל בספרם של מנחם ובן ודורון קורן, "השירים הכי יפים בעברית". זאת הייתה הפתעה מרגשת מאוד. אפילו מדהימה. מאז, ברגעים הבודדים שאני מרשה לעצמי לחשוב על זה קצת, אני בעיקר נבהלת. פרסמתי כל כך מעט, ויש כל כך הרבה שירים ומשוררים וסיפורים וספרים וסופרים שאני עדיין לא מכירה, או מכירה מעט מדי, או חושבת שאני מכירה אבל טועה לגמרי. אני מרגישה לא ראויה לכותרת הזאת, "השירים הכי יפים בעברית", שמעוררת ציפיות בלתי-אפשריות, ומבועתת לומר אותה בקול. בגלל זה גם התעכבתי מאוד בפרסום העניין הזה בבלוג, למרות שאלו בדיוק מסוג הבשורות הטובות שרציתי שיפורסמו כאן. לפי רשימת רבי המכר, מסתבר שהרבה אנשים נותנים את הספר הזה כמתנה בפסח, ולעצמם קונים בסתר את "חמישים גוונים של שחרור".
מה שמקל עליי קצת הוא הכותרות המצחיקות של הספרים שליד. כאן בתמונה, בסטימצקי, מצאתי את הספר ממש מתחת ל"רגישות לגלוטן", ובצומת ספרים ליד "מסביב לעולם ב- 80 עסקאות". זה נחמד.
בכל אופן, זאת הזדמנות מצוינת להודות לעמיחי שלו, שפרסם את השיר לראשונה ב- YNET במדור שירה בעריכתו. תודה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה